טור - יורה דעה · סימן שכ״ג

כל חלה שהיא מדרבנן ניתנת אפילו לכהן ע"ה ואינה טובלת שמותר לאכול מהפת ולהפרישה אח"כ ומתבטל ברוב חולין כדי לאוכלה בטומאה כגון שיש כהן גדול שטבל לקרויו שאין מפרישין אלא א' והוא אוכלה בטהרה היינו דוקא כשהיא בעיניה אבל יכול לערבה ברוב חולין לאוכלה בימי טומאתו והרמב"ם כתב שיכול זר לערבה עם חולין שוה בשוה ולאוכלה ור"י פי' שאסור לבטלה כדי להאכילה לזר אלא אינה בטלה בחולין אלא בק"א כתרומה דאורייתא כן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל וכתב בסה"מ שצריך ליזהר בה שלא לאוכלה בקערה במרק רותח שלא יאסור מלאכול הזר באותו קערה ואם נתערב בככרות אחרות במינו כגון חטין כחטין צריך ק"א לבטלה לזר ומין בשאינו מינו בטלה בס'. כהן יכול לאוכלה עם הזר על השולחן ולא חיישינן שמא יבא לאכלה עמו ואין בה משום כהן מסייע במתנותיו שאסור ליתן לו מתנות כהונה: