כתב היריעה וכו' ברייתא סוף עירובין [דף צ"ח] מיהו מבואר לשם מפי' רש"י היכא דלא אפשר כגון שאין לו בגד לפרוש או כיוצא בזה מוטב להופכה על פניה דאי לא אפיך איכא בזיון כתבי הקודש טפי וה"א בירוש' פ"ק דמגילה [דף ע"א] ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב כדי שלא יתבזה הכתב ומכאן יש ללמוד שלא ילך אדם לחוץ ויניח הספר פתות אם אין עליו מפה דלאו דוקא ס"ת דה"ה שאר ספרים:
כתב היריעה ובא לתלותה כדי שתתייבש לא יהפך הכתב למטה כולי עיין בא"ח סי' שנ"א שם כתב ז"ל היה קורא בספר על הגג ונתגלגל ראשו האחד מידו כו' עד וכדי שלא יעמיד בביזיון הופכו על הכתב שאני התם דלא אפשר לעשות תקנה אחרת לפרוס עליו בגד כמו כאן דהא אסור לפרוס בשבת מלמעלה למטה בגד עליה וק"ל:
ב׳
ויפרוש עליו בגד ר"ל מפני האבק:
נחלת הכלל · Tur Yoreh Deah, Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור יורה דעה סימן רע״ז, מתוך חלק יורה דעה. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.