דין תקרובת עבודת כוכבים שנתערב - טור יורה דעה סימן ק״מ

האליל ומשמשיה ותקרובתה אסורין בכל שהוא בפרק בתרא דע"ז (עד.) תנן האליל ועורות לבובין דהיינו תקרובת דאליל אסורים ואיסורן בכל שהן. ומשמשיה נלמד מדין כוס וטבעת דבסמוך דהנך משמשין נינהו ואמרינן בהו דלא בטלי אפי' בכמה:

ומ"ש אבל ספק ספיקא מותר כמו בשאר איסורין ולפיכך אם אחד מתערובות הראשון נתערב בשנים אחרים מותרים בזבחים פרק התערובות (עד.) פלוגתא דרב ושמואל ופסקו הפוסקים כרב דהלכתא כוותיה באיסורי וכבר כתבתי לשון הגמרא בסימן ק"י ונתבאר שם דהיינו דוקא כשמיעוט התערובות הראשון נתערב עם אחרים אבל אם רוב התערובות הראשון נתערב עם אחרים אין זה ספק ספיקא ולפיכך כולם אסורים ונתבאר שם עוד שאם מחצית התערובות הראשון נתערב עם אחרים דינו כאילו נתערב מיעוטו דהוי ספק ספיקא ושרי. ונתבאר שם עוד דהא דתלינן להקל בספק ספיקא דוקא כשתערובות הראשון מותר מן התורה כגון שנתבטל ברוב:

וכן אם אחד מהתערובות הראשון נפל לים או בשרף בענין שנאבד וכו' בפרק התערובות אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה טבעת של אליל שנתערבה בק' טבעות ונפלה אחד מהן לים הגדול הותרו כולם כדאמרינן הך דנפל היינו דאיסורא ומשמע דנתערבה במאה לאו דוקא אלא כל שנתערבה בענין שהוא בטל מדאורייתא דהיינו חד בתרי כשנפל אחד מהן לים או נאבד מן העולם הותרו כולם ומה שיש לספק על זה כתבתי סימן ק"י:

ומ"ש מותרים ליהנות בהם שנים שנים ביחד וכו' ובלבד שלא יהנה אדם אחד מכולם כבר נתבאר בסימן הנזכר והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ז מהלכות ע"ז טבעת של אליל שנתערב בכמה טבעות ונפלו שתים מהם לים הגדול הותרו כולם שאני אומר אותה הטבעת היתה בכלל השתים משמע שהוא סובר דע"כ לא שרי רב נחמן אלא בנפלו שתים וכדאיתא בגמרא דאמר ר"נ אנא תרתי קאמינא ולפ"ז הא דקאמר ונפלה אחת מהן לאו דוקא אחת דהא לא שרי אלא בנפלו שתים א"נ מאי אחת זוג אחת:

אליל ומשמשיה ותקרובתה אסורים בכל שהוא. משנה פרק בתרא דע"ז (דף ע"ד) ומשמע ודאי דה"ה נויי עכו"ם דינה כמשמשיה וקרוב אני לומר דצריך להגיה כאן בדברי רבינו מלת ונוייה והכי משמע מדקאמר כגון כוס דהוא משמשיה ובכלל זה גם תקרובתה שהרי בכוס מקריבין תקרובת לעכו"ם עצמה או טבעת דהוא נוייה או צורה של עכו"ם שהוא עכו"ם עצמה: ומ"ש אבל ס"ס מותר כו' כבר נתבאר כל זה בסימן ק"י ע"ש:

לפיכך אם אחד מן התערובות הראשון נתערב בב' אחרים מותרין עי' בב"י ועי' לעיל סי' ק"י וצ"ע דמשמע כאן דגם תערובות הראשון אין לו תיקון אלא דוקא בנתערב בשנים אחרים ולעיל משמע דאפי' בנתערב בחד מותר כמ"ש שם ועי' ג"כ בש"ע מ"ש כאן ולעיל בסימן ק"י סעיף ח' ושם פירשתיהו:

ובלבד שלא יהנה אדם אחד מכולן עי' מ"ש לעיל בשם מ"ו ורנ"ש דלאדם אחד אסור לאכול כולם וכן משמע נמי כאן אם לא שתגיה ג"כ כאן ובלבד שלא יהנה אדם כאחד מכולן כמו שהגהתי לעיל בשם מהרא"י. א"נ י"ל דה"ק אבל לא יאכל כולן א' א' ובלבד כלומר אפי' אם יאכל כולן באופן שלא יהיה שייך בו איסור שלא יהנה אדם א' מכולן ר"ל שיאכל כולן חוץ מאחד ישאר דאז אין כאן איסור שלא יהנה אדם אחד מכולן אפ"ה אסור כיון שאינו אוכל שתים שתים. ובלבד ר"ל מלבד איסור שלא יהנה כו' וכה"ג פי' בא"ח בהל' פסח סימן תפ"ד על מש"ר ובלבד שיאכל כזית מצה כו' ע"ש: