שיכול להחזיר הלולב במים בי״ט - טור אורח חיים סימן תרנ״ד

מקבלת האשה מיד בנה או מיד בעלה הלולב ומחזירתו למים ביום טוב ותוסיף עליו אם צריך וכו' משנה בפרק לולב הגזול בי"ט מוסיפין במועד מחליפין ופירש"י בי"ט מוסיפין אבל לא מחליפין דטורח הוא לתקוני מנא ובחולו ש"מ מצוה להחליף ע"כ וכ"כ המרדכי בשם רא"מ מכאן דמנהג כשר וטוב לתת הלולב וערבה במים שלא ייבשו : וכתב בא"ח בזמן הזה שאין לולב ניטל בשבת אם שגג והוציאו מן המים אין מחזירין אותו למים שהרי הוא כאבן לענין טלטול :

מקבלת אשה כו' ס"פ לולב הגזול פריך פשיטא מה"ד הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא דלגבה איכא איסור טלטול קמ"ל ופירש"י קמ"ל כיון דראוי לנטילת אנשים תורת כלי עליו ומותר בטלטול לכל עכ"ל ופירושו זה לפי שיטתו דס"ל כהרמב"ם דאין הנשים מברכין על מ"ע שהזמן גרמא אבל לר"ת דמתיר לברך מפרש כפשוטו קמ"ל כיון דראוי לה לעצמה ליטול ולברך אין בו משום איסור טלטול ועיין בהג"ה אשיר"י לשם:

ונוהגין במקומות ליקח כל ימי ח"ה ערבה חדשה אם אפשר וזו היא מצוה מן המובחר:

וכ"כ הכלבו:

וכ"כ הר"ן ס"פ לולב הגזול ע"א ולדידן אסור לטלטל לולב בשבת אף אם חל י"ט ראשון בשבת וכ"ה במ"מ פ"ז ומיהו פשוט הוא באתרוג מותר לטלטל בשבת דראוי להריח בו אע"ג דאסור לאוכלו כתב מהרי"ל ולא יניח האתרוג ע"ג בגד בי"ט דמוליד ריחא ואסור:

מקבלת אשה מיד בנה כו' בגמרא פריך פשיטא ומשני מ"ד הואיל ואשה לאו בר חיובא היא אימא לא תקבל קמ"ל. ופרש"י והר"ן דלגבה איכא איסור טלטול אלא כיון דהוי לאנשים מותר נמי גבה.