טור - אורח חיים · סימן תקצ״ו

כתב ר"ע לאחר תפלה מריעין תרועה גדולה וכו' כ"כ התוספות בשמו בפ"ב דר"ה:

ומ"ש אלא מכי אתא רבי יצחק ואמר מכי מפייס ש"ץ תקיעתא ביבנה לא שמע איניש אודניה מקל תקיעתא בר"פ בתרא דר"ה (ל.):

כתב רב עמרם כו' ורב האי כתב לא מתור' המנהג כו' פי' לא מתורת מנהג אנו עושין כדי שנאמר דכיון שנהגו כן הכל ודאי מנהג אבותינו תורה וא"כ יש עכוב בדבר כגון אם טעה יחזור לראש אלא מכי אתא רב יצחק כו' דמשם למדת שיחידים היו רגילים לתקוע אחר התפלה ואין שייך מנהג במה שעשו היחידים מעצמן ולפיכך אם אין עושין כן אין עיכוב בדבר ונראה דאף להמחמירין שהביא הערוך ונתן טעם כנגד מאה פעיות כו' אין זה חיוב ואין עיכוב בדבר:

ובמנהגים ישנים ובווינא היו נוהגים לתקוע אחר התפלה כל הסדר קשר"ק ג"פ קש"ק ג"פ וקר"ק ג"פ וכן ראיתי בכל המקומות שהייתי וע"ל סי' תקפ"ח כתבתי אם מותר לתקוע ביום ללא צורך:

מכי מסיים ש"ץ תקיעתא ר"ל התוקע דהוא נמי מיקרי ש"ץ ור"ל מכי סיים התוקע הל' קולות שבסדר הברכות אז מתחילין היחידים א"נ ש"ץ ממש ור"ל מכי סיים סדר תקיעות:

ביבנה כו' אפשר דמש"ה נקט יבנה ששם היו נזהרין בי' טפי שסנהדרין גלו לשם כדאיתא פרק בתרא דר"ה ושם היו תוקעין אליבא דכ"ע אפילו בשבת:

מקל תקיעתא תרועה מיקרי גם כן ע"ש התוקע בל"א בלאזין: