נטילת צפרנים בחול המועד - טור אורח חיים סימן תקל״ב
נטילת צפרנים בחול המועד. טור אורח חיים סימן תקל״ב, לרבינו יעקב בן אשר בעל הטורים, בעברית.
אורח חיים · סימן תקל״ב
מותר ליטול צפרנים לא שנא דיד לא שנא דרגל ופירש ה"ר יהודה דוקא בסכין אבל לא במספרים והרב ר' ברוך מוסיף לאסור אפילו בסכין ולרב אלפס התירו אפילו במספרים ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל. כל רפואה מותר בח"ה:
מותר ליטול צפרנים לא שנא דיד ל"ש דרגל בפרק אלו מגלחין (מועד קטן יז:) ת"ר כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפרנים במועד דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר וכשם שאמרו אבל אסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ורבי יוסי מתיר ואיפליגו אמוראי בפסק הלכה ופסקו הפוסקים כשמואל דאמר (%שם יח) הלכה כר"י במועד ובאבל א"ר ענן בר תחליפא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל ל"ש דיד ל"ש דרגל א"ר חייא בר אשי אמר רב ובגנוסטרי אסור וכתבו הרי"ף והרא"ש וה"מ בימי אבלו אבל במועד אפילו בגנוסטרי מותר ואיכא מ"ד דבגנוסטרי אסור ואנן לא ס"ל הכי וכ"כ הרמב"ם בפ"ז מהלכות י"ט מותר ליטול צפרנים אפילו בכלי וכ"כ סמ"ג:
ב׳
ומ"ש רבינו ופירש ה"ר יהודה דוקא בסכין וכו' טעמו משום דסבר דבסכין הוי שלא כדרכן וז"ל סמ"ק ובמספרים הוי כדרכן וה"ר ברוך סבר דבסכין נמי כדרכן בגנוסטרי אסור פי' במספרים ופירש רבינו ברוך דה"ה בסכין דאסור שכן דרך ליטול צפרנים בסכין: כתוב בהג"א בשם מהר"ם אשה שאירעה טבילתה בח"ה לא תטול צפרנים בגנוסטרי היא בעצמה ושמא ה"ה בסכין אסור אלא אומרת לעו"ג ליטול צפרניה ואע"ג דאמירה לעו"ג שבות במקום מצוה לא גזרו אבל היא עצמה אינה יכולה ליטול יפה בשיניה או בידיה וכן כתב סמ"ק בהגהות וכן כתוב בהגהת מיימון בשם הר"ם מאינגילטיר"א וכתב עוד וכן כתב בספר התרומה וכתב אם אין לה שפחה אז תנקר יפה ויפה תחת צפרניה ותסיר כל לכלוך וטיט וצואה מתחתיהן או תטלם בשיניה או דרך שינוי אחר שלא במספרים וסכין והתוס' פי' פ"ב דמועד קטן דהטובלת לנדותה מותר ליטול צפרניה היא בעצמה בלא שינוי דלא גרע מהעברת שער של בית השחי והערוה דשרי וכ"כ סמ"ק ולענין הלכה מאחר שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל מסכימים להתיר אפי' שלא במקום מצוה ואפי' במספרים הכי נקטינן :
ג׳
כל רפואה מותרת בח"ה תוספתא כתבה הרי"ף והרא"ש בפ"ק דמ"ק שותים מי זבלים ומי דקלים וכוס של עיקרים במועד:
מותר ליטול צפרנים ברייתא בפרק אלו מגלחין פליגי בה ר' יהודא ור' יוסי ופסקו הפוסקים כשמואל דאמר הלכה כר' יוסי דמתיר ואמר רב ובגנוסטרי אסור פי' במספרים וכתבו הרי"ף והרא"ש וה"מ בימי אבלו אבל במועד אפי' בגנוסטרי שרי אבל ה"ר יהודא מפרש דאף במועד אסור בגנוסטרי אבל בסכין שרי וה"ר ברוך מפר' דהסכין נמי הוו בכלל גנוסטרי ולא שרי אלא ליטלם בשינים או בידים או דרך שינוי אחר שלא במספרים וסכין. כתב סמ"ק דלצורך מצות טבילה נוטלן כדרכן בחול והכי נהוג איסור אם לא בטבילה:
ב׳
ומ"ש ל"ש דיד ל"ש דרגל פי' ל"מ דיד מותר ליטול משום דמאיס אלא אפילו דרגל דלא מאיס נמי שרי והכי איתא בגמרא דף (יח:):
ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ורמ"א כתב המנהג לאסור אפי' בסכין אם לא לדבר מצוה כגון טבילת אשה שמותר אפילו במספרים . כדרכה בחול וכ"כ התוס':
נחלת הכלל · Tur Orach Chaim, Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור אורח חיים סימן תקל״ב, מתוך חלק אורח חיים. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.