טור - אורח חיים · סימן תק״ו

אין מודדין קמח בי"ט כדי ללוש אלא יפחות או יוסיף מעט על המדה ויש מתירין בפסח מפני שצריך לדקדק במדידה שלא יפחת משיעור חלה ושלא יוסיף משום חשש חימוץ ורב אלפס אוסר וכ"כ הרמב"ם ז"ל ואין מרקדין הקמח בתחלה בי"ט אפילו על ידי שינוי אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם ורוצה לרקדו פעם שנית מותר אף בלא שינוי לא נפל בו דבר אלא שרוצה לרקדו שנית כדי שיהא הפת נאה צריך שינוי קצת כגון ע"ג שולחן אבל א"צ שינוי גדול לרקד אחורי הנפה הלש עיסה ביום טוב יכול להפריש ממנה חלה ולהוליכה לכהן וכן מתנות כהונה יכול להוליכם לכהן אפי' הורמו מאמש עיסה שנילושה מעי"ט בא"י לכ"ע אסור להפריש ממנה חלה בי"ט אבל בחוצה לארץ דקי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש רק שישייר ממנה מעט יותר מן החלה פסק ר"ח שיכול להפריש ורי"ף וכן רש"י פסקו שאין להפריש ורבינו חיים כתב בשם רש"י דאפי' מה שאוכל ומשייר החלה הוי בכלל אין מגביהין תרומות ומעשרות וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב שלא להפריש אלא אוכל ומשייר וכשפירש החלה בי"ט לא ישרפנה מיד אלא יניחנה עד הלילה וביום טוב של פסח שאסור להניחה משום חימוץ כתבתי בהלכות פסח מה יעשה בה: מותר לעשות פת עבה בי"ט פירוש פיתין גדולים ולא חיישינן שמתוך כך יבא לאפות יותר ממה שצריך: היה לו קמח או עיסה בשותפות עם העו"ג אסור לאפות בי"ט: