דין חצירו׳ ובתים ביניהם - טור אורח חיים סימן שע״ט

שתי חצירות ושלש בתים ביניהם וכו' בס"פ הדר (עירובין עה.) מימרא דר"נ:

שתי חצירות וב' בתים ביניהם וכו' גז"ש (עט.) בעי' דאיפשיטא:

ומ"ש וכן עשה השני כלומר שגם הוא הניח עירובו בבית הסמוך לחצר אחרת:

שתי חצירות וג' בתים ביניהם ס"פ הדר מימרא דרב סוף (דף עה) ודין בית שער שאינו אוסר וא"צ ליתן בעירוב מבואר לעיל בסימן ש"ע:

שתי חצירות ושני בתים ביניהם ולא עירבו יחד כו' לכאורה יש לדקדק בדברי רבינו מה אתא לאשמועינן דאמר אם נחשב כבית שער והא ודאי לא הוי בית שער ונ"ל לפי שלשון הגמרא כך הוא. זה בא בדרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא בדרך זה ונתן עירובו בזה קנו או לא קנו מי משווינן להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער ור"ל לגבי דהאי שעבר תוכה נקרא בית שער ולהשני שלא עבר דרך אותה בית אלא הניח עירוב תוכה נקרא בית ומסיק דשניהם לא קנו ממ"נ אי בית שער משוינן ליה כו' לכך כתב רבינו ל' שאם נחשב שהוא ל' הגמ' ומשמע בהדיא שם בגמ' וכאן מדברי רבינו שצריך שיהא עירובו מונח במקום שיוכל לטלטל לשם ולא יפסיק בית שלא עירב עמו בינו ובין עירובו וכאן יש סתירה למנהג קצת מקומות שנתנו עירובן בבית הכנסת ובתי עכו"ם מפסיקין ביניהם ובין העירוב ואין יכולין לטלטל לבית הכנסת למקום עירובן: