דין חצירו׳ ובתים ביניהם - טור אורח חיים סימן שע״ט

דין חצירו׳ ובתים ביניהם. טור אורח חיים סימן שע״ט, לרבינו יעקב בן אשר בעל הטורים, בעברית.

אורח חיים · סימן שע״ט
שתי חצירות וג' בתים ביניהם פתוחים זה לזה כזה ורוצין לערב יחד חצר זה בא דרך בית שאצלו ונותן עירובו בבית שבאמצע וכן עושה השנייה ומותרין בשלשתן שכל בית שאצל החצר חשוב לו כבית השער וא"צ ליתן פת והאמצעי הוא בית שמניחין בו העירוב א"צ ליתן פת: ב' חצירות וב' בתים ביניהן כזה ולא עירבו יחד אלא כל אחת לעצמה ובא חצר זה דרך בית שאצלו והניח עירובו בבית שאצל החצר השני וכן עשה השני לא קנו עירוב שאם נחשוב ב' הבתים כבית שער הרי נתנו עירובן בבית שער ואינו עירוב ואם נחשוב אותם כבית גמור הרי כל החצר מפסיק בית בינו ובין הבית שנתן בו עירובו:

בית יוסף · אורח חיים סימן שע״ט

א׳
שתי חצירות ושלש בתים ביניהם וכו' בס"פ הדר (עירובין עה.) מימרא דר"נ:
ב׳
שתי חצירות וב' בתים ביניהם וכו' גז"ש (עט.) בעי' דאיפשיטא:
ג׳
ומ"ש וכן עשה השני כלומר שגם הוא הניח עירובו בבית הסמוך לחצר אחרת:
נחלת הכלל · Tur Orach Chaim, Vilna, 1923

ב״ח · אורח חיים סימן שע״ט

א׳
שתי חצירות וג' בתים ביניהם ס"פ הדר מימרא דרב סוף (דף עה) ודין בית שער שאינו אוסר וא"צ ליתן בעירוב מבואר לעיל בסימן ש"ע:
נחלת הכלל · Tur Orach Chaim, Vilna, 1923

פרישה · אורח חיים סימן שע״ט

א׳
שתי חצירות ושני בתים ביניהם ולא עירבו יחד כו' לכאורה יש לדקדק בדברי רבינו מה אתא לאשמועינן דאמר אם נחשב כבית שער והא ודאי לא הוי בית שער ונ"ל לפי שלשון הגמרא כך הוא. זה בא בדרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא בדרך זה ונתן עירובו בזה קנו או לא קנו מי משווינן להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער ור"ל לגבי דהאי שעבר תוכה נקרא בית שער ולהשני שלא עבר דרך אותה בית אלא הניח עירוב תוכה נקרא בית ומסיק דשניהם לא קנו ממ"נ אי בית שער משוינן ליה כו' לכך כתב רבינו ל' שאם נחשב שהוא ל' הגמ' ומשמע בהדיא שם בגמ' וכאן מדברי רבינו שצריך שיהא עירובו מונח במקום שיוכל לטלטל לשם ולא יפסיק בית שלא עירב עמו בינו ובין עירובו וכאן יש סתירה למנהג קצת מקומות שנתנו עירובן בבית הכנסת ובתי עכו"ם מפסיקין ביניהם ובין העירוב ואין יכולין לטלטל לבית הכנסת למקום עירובן:
נחלת הכלל · Tur Orach Chaim, Vilna, 1923

על הסימן הזה

טור אורח חיים סימן שע״ט, מתוך חלק אורח חיים. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
טור - ארבעה טורים, רבינו יעקב בן אשר - נחלת הכלל