א׳
מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר החפץ מרה"י וכו' עד סוף הסי' הכל פשוט בריש שבת במשנה ובגמ':
על איזה הוצאה חייב מן התורה - טור אורח חיים סימן שמ״ז
על איזה הוצאה חייב מן התורה. טור אורח חיים סימן שמ״ז, לרבינו יעקב בן אשר בעל הטורים, בעברית.
אורח חיים · סימן שמ״ז
מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר החפץ מרה"י ומניחו בר"ה או איפכא אבל אם עקר חפץ מר"ה והכניסו לרה"י ונטלו חבירו מידו והניחו שניהם פטורין אבל אסורין לעשות כן אבל אם עקר חפץ מר"ה והכניסו לרה"י והניח לתוך ידו של חבירו או שנטלו מתוך יד חבירו בפנים והוציאו העומד בחוץ חייב והעומד בפנים פטור ומותר לעשותו לכתחלה ואין בו משום איסור שבת אלא שאסור לעשותו מפני שמכשיל את חבירו וגורם לו להוציא החפץ ולבא לידי חילול שבת:
בית יוסף · אורח חיים סימן שמ״ז
ב׳
ומ"ש אלא שאסור לעשותו מפני מכשיל את חבירו וכו'. כ"כ שם התוס' והרא"ש והר"ן ואפי' אם העומד שחוץ עכו"ם אסור מדרבנן מפני שנראה כנותנו לו ע"מ להוציא וכתבו התו' שאם החפץ של העכו"ם שרי והרא"ש אסר אפי' אם החפץ של העכו"ם שהרואה אינו מכיר אם הוא של עכו"ם וכתבו רבינו בסימן שכ"ה:
נחלת הכלל · Tur Orach Chaim, Vilna, 1923
ב״ח · אורח חיים סימן שמ״ז
א׳
מן התורה אינו חייב וכו' משנה וגמ' דפ"ק דשבת דהעומד בפנים פטור ומותר וכתב הרא"ש דר"ל דמותר משום איסור שבת אבל ודאי דעושה איסור במה שמכשילו אלא דמאיסור זה לא איירי המשנה והגמ' וכ"כ הגהות מרדכי והר"ן ז"ל. ודין עכו"ם בזה נתבאר למעלה ריש סימן שכ"ה שג"כ אסור מפני הרואה ויפה כיון בש"ע לכתוב פסק דין זה בסתם כטור אבל אסור ואפילו היה עכו"ם שקיבל החפץ מישראל והשמיט דין מותר הכתוב במשנה גם הרב רבינו משה בר מיימוני בפי"ג לא הזכיר לשון מותר אלא שלא עשה כלום וחבירו חייב שהרי עקר והניח:
נחלת הכלל · Tur Orach Chaim, Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור אורח חיים סימן שמ״ז, מתוך חלק אורח חיים. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
טור - ארבעה טורים, רבינו יעקב בן אשר - נחלת הכלל