דין מציאת האשה - טור אבן העזר סימן פ״ד

מציאת האשה לבעלה רפ"ו דכתובות (דף ס"ו.) ומ"ש אפילו דחקה עצמה עד שמצאה אותה שם (דף סו.) אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שע"י הדחק דמי ופירש"י דרוב מציאות צריך לחזור אחריהם כגון דגים שעלו ליבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע והרא"ש כתב מציאה כהעדפה שע"י הדחק דמי פירוש מציאה שעל ידי הדחק:

ומ"ש ודוקא א"א ודאי אבל ספק מגורשת וכו' אע"פ שחייב במזונותיה מציאתה לעצמה משנה ובגמרא בפרק קמא דמציעא (דף יב.):

כתב הרמ"ה הא דמציאתה לבעלה דוקא במזונות וכו' וכתב א"א הרא"ש ז"ל לא דק וכו' ז"ל הרא"ש בריש פרק מציאת האשה כתב הרמ"ה הא דמציאתה לבעלה דוקא בניזונת אבל באינה ניזונת תיהוי לה איבה ואיבה לא דק בזה דלא משכחת אשה שאינה ניזונת אלא באומרת איני ניזונת ואיני עושה או כשא"ל בעלה צאי מעשה ידיך במזונותיך והיא מספקת וכיון דברשות קא עבדי חיישינן לאיבה ומציאתה לבעלה עכ"ל:

מציאת האשה לבעלה אפי' דחקה כו' בר"פ מציאת האשה אמר רב פפא מציאת' (שע"י הדחק) כהעדפה שע"י הדחק דמי פלוגתא דר"ע ורבנן ורבינו תופס הלכה כרבינו האי גאון דהלכה כרבנן דהעדפה ע"י הדחק לבעל א"כ מציאתה שעל ידי הדחק נמי לבעל וע"ל בסימן פ' בסעיף עשירי דהמסקנא שלא להוציא מיד האשה העדפה שע"י הדחק וכן הדין במציאה שע"י הדחק שאין כח ביד הבעל להוציא מידה:

כתב הרמ"ה וכו' כתב א"א הרא"ש ולא דק בזה וכו' תימה לי איך יאמר הרא"ש על המאור הגדול הרמ"ה דלא דק בזה מטעם סברתו זאת בלי ראיה כלל והלא יאמר הרמ"ה אדרבה איפכא מסתברא כיון דמזוני עיקר ומעשה ידיה וגם ההעדפה ע"י הדחק ומציאתה ע"י הדחק הכל תחת מה שניזונית ממנו כדי שלא יהא לו עליה איבה השתא דאינה ניזונת ואינה עושה כיון דמעשה ידיה וגם העדפה בין שהוא ע"י הדחק בין שאינו ע"י הדחק לעצמה כך מציאתה הוי נמי לעצמה ודו"ק:

עד שמצאה אותה פירש רש"י דרוב מציאות צריך לחזור אחריהם כגון דגים שעלו ליבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע:

מציאתה לעצמה דטעמא מאי תקנו רבנן מציאתה לבעלה משום איבה הכא אית לה איבה ואיבה:

דוקא בניזונת משום איבה אבל אינה ניזונת תיהוי לה איבה ואיבה:

צאי מעשה ידיך במזונותיך פירוש ומספיק לה:

כיון שהרשות בידם לומר כן כו' חיישינן לאיבה בשלמא אי משכחת איני ניזונת באשה שמחויב לגרשה שייך שפיר למימר תיהוי איבה ואיבה וק"ל: