טור - אבן העזר · סימן ל״ד

המקדש האשה מברך וכן אם קדשה על ידי שליח מברך השליח מאי מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקידושין בא"י מקדש ישראל וכתב א"א הרא"ש ז"ל ונהגו האידנא לומר מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין כ' הרמב"ם ז"ל נהגו העם להסדיר אותה על כוס של יין או של שכר ומברכין תחילה על הכוס ואח"כ מברכין אותה ואם אין שם יין או שכר מברך בפני עצמו וכתב עוד מברך קודם הקידושין ואם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקידושין דזו ברכה לבטלה היא דמה שעשה כבר נעשה ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב יש שכתבו שצריך לברך ברכת אירוסין קודם הקידושין כדאמרינן כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן ויש שכתבו שצריך לברך אחר הקידושין דלמא הדרא בה האשה והוי ברכה לבטלה ועוד שכל המצות לפי שמזכירים עשיית המצוה מברך עליהן עובר לעשייתן אבל כאן אין מברכין אקב"ו לקדש אשה וכיון שאין המברך מזכיר עשיית המצוה אין צריך לברך עובר לעשייתן כתב רב שרירא גאון המארס בלא ברכה חיסר את אירוסיו ברכה שהיא מצוה והמברך ברכת אירוסין בבית חתנים ברכה שאינה צריכה היא ועובר משום לא תשא ורבינו ניסים הורה שאם לא בירך ברכת אירוסין בשעת אירוסין יברך אותה עם ברכות של נישואין וכן כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב רב שמואל הנגיד שאין ברכת אירוסין צריכה עשרה ורב האי כתב שצריכה עשרה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל: