דין מקבל שבא להסתלק ועדיין לא - טור חושן משפט סימן שכ״ז

המקבל שהגיעו זמנו להסתלק ויש בשדה זרעים שעדיין לא נגמרו או אפי' נגמרו ולא הגיע יום השוק וכו' בפרק המקבל (בבא מציעא קט.) תניא המקבל שדה מחבירו והגיע זמנו לצאת שמין לו ואוקימנא בירקא וסילקא ירקא וסילקא נעקור ונשקול בדלא מטא יומא דשוקא וז"ל הרמב"ם בפ"ח מהלכות שכירות הגיע זמנו להסתלק מן השדה והיו שם זרעים שעדיין לא הגיעו להמכר או שנגמרו ולא הגיע יום השוק למכרן שמין אותן ונוטל מבעל הקרקע וכתב ה"ה תוספתא הניחה ויצא והיה בה תבואה נקצור ענבים לבצור זיתים למסוק הרי אלו שמין לו אם היה שכיר נותנין לו שכירותו ואם קבלן נותן קבלנותו ופירש הרמב"ן אע"פ שצריכים לקרקע ושמין לו לפי מה ששוה וזה דעת רבינו שכתב ועדיין לא הגיעו להמכר:

וכשם שחולקין בעל השדה והמקבל בתבואה כך חולקין בתבן ובקש וכשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים וכו' אם עשאום בשותפות יחלקום ביניהם משנה וגמרא בר"פ המקבל (בבא מציעא קג:) ומ"ש ואם אחד מהם עשאם לבדו יקחם הוא לבדו כן משמע שם בגמרא:

המקבל שהגיע זמנו להסתלק וכו'. הא דלא הגיע יום השוק אוקימתא דגמרא היא אליבא דרבא (דף ק"ט) והא דלא נגמרו איתא בתוספתא כתבה הרב המגיד פ"ח משכירות ומביאו ב"י גם הרמב"ם כתב לשם הני תרתי מילי:

וכשם שחולקים וכו'. סיפא דמשנה ראשונה פרק המקבל הוא ופירש"י ותוס' דאינה אלא בקבלנות דאי בחכירות לא שייכא חלוקה: ומ"ש ואם אחד מהן עשאן לבדו יקחם האחד לבדו. כן כתב הרמב"ם שם ואיכא למידק הא פשיטא הוא ובגמרא נמי אקשינן אהא דתנן דחולקים בקנים ושניהם מספקין את הקנים למה לי פשיטא כיון דתנא דלשניהם הן וחולקין בהן ממילא שמעינן דשניהם מספקין את החדשים דאי לא יהיב מעיקרא אמאי פליג בישנים ומשני מה טעם קאמר מה טעם שניהם חולקים בקנים משום דשניהם מספקים את הקנים וא"כ שמעינן דפשיטא הוא דאין חולקין אלא אם כן עשאם בשותפות ונראה דהרמב"ם ורבינו קשיא להו אהך שינויא דאכתי למה לי למיתני מה טעם הא פשיטא הוא וניחא להו דאתא לאשמועינן במה טעם דלכתחלה מחוייבים שניהם להספיק אם הקנים ולא מצי חד דחי לחבריה תספיק אתה הקנים וקח אותם לבסוף אלא על שניהם מוטל לקנותן בתחלה וזהו שאמר מה טעם חולקים לבסוף דמשמע דפשיטא הוא דשל שניהם הן הקנים משום דשניהם מספקין את הקנים כלומר משום דשניהם מחוייבים בזה לספקם בתחלה ולא מצי חד דחי לחבריה וזה שאמר הרמב"ם ואם הן משל אחד מהן זה שקנה אותן ה"ה שלו כלומר דוקא אם אירע כך אבל לכתחלה על שניהן לקנותן ולא מצי דחי חד לחבריה וכך הם דברי רבינו:

המקבל שהגיע כו' ברייתא שם:

וכשם שחולקים בתבואה כו' משנה הוא ר"פ המקבל: ובקנים כו' אם עשאום כו' ה"פ ובקנים דינם כך אם עשאום בשותפות יחלוקו ואם אחד מהם עשאום כו' וכן הוא במשנה וגמרא שם: