שנים שהפקידו ביד אחד וא׳ מהם בא - טור חושן משפט סימן רצ״ט
שנים שהפקידו ביד אחד וא׳ מהם בא. טור חושן משפט סימן רצ״ט, לרבינו יעקב בן אשר בעל הטורים, בעברית.
חושן משפט · סימן רצ״ט
שנים שהפקידו אצל אחד ובא אחד מהם ליטול את שלו אין שומעין לו עד שיבא חבירו שיאמר לו הנפקד איני רשאי ליתן לך כלום עד שתבאו שניכם בד"א בשאין השני בעיר אבל אם הוא בעיר ויודע שתבע חבירו ולא בא ודאי ניחא ליה במאי דעביד חבריה ושליחותיה קא עביד ואם מודה יתן לזה שתובעו ואי כופר ידון על הכל:
שנים שהפקידו אצל אחד ובא אחד מהם ליטול את שלו אין שומעין וכו' במה דברים אמורים בשאין השני בעיר וכו' כך כתב הר"ן בסוף פרק שבועת הפקדון והוא נלמד מדגרסינן בפרק מי שהיה נשוי (כתובות צד.) אמר רב הונא הני תרי אחי או תרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד ואזיל חד מינייהו בהדיה לדינא לא מצי למימר ליה את לאו בעל דברים דידי את אלא שליחותיה עבד איקלע רב נחמן לסורא שיילוהו כה"ג מאי א"ל מתני' היא הראשונה נשבעת לשניה וכו' ואילו ראשונה לשלישית לא קתני מאי טעמא לאו משום דשליחותה עבדא מי דמי התם שבועה לאחד שבועה למאה הכא אמר אילו אנא הואי טעיננא טפי ולא אמרן אלא דלא איתיה במתא אבל איתיה במתא איבעי ליה למיתי וכבר נתבארו פרטי דין זה בסימן קע"ו :
שנים שהפקידו וכו' זה נלמד מהירושלמי פרק שבועת הפקדון הביא ב"י לעיל ר"ס ע"ז וכ"כ רבינו לשם ס"ס ע"ז ב' שהלוו או הפקידו לאחד ובא אחד מהם ליטול חלקו אין שומעין לו וכתב דאפי' מחצה הפקדון אין נותנים לו ומה שמחלק בין חבירו בעיר וכו' הוא מימרא דרב הונא ס"פ מי שהיה נשוי הני תרי אחי או שותפי דאית להו דינא בהדי חד ואזיל חד מינייהו בהדיה לדינא לא מצי למימר ליה את לאו בעל דברים דידי את אלא שליחותיה עביד ואסיקנא דוקא היכא דאיתיה במתא אבל לא איתיה במתא לא אמרינן שליחותיה עביד ומשם נלמד דכן הדין בשנים שהפקידו וע"ל בסימן קכ"ב סעיף י"ח וסימן קע"ז סעיף כ"ט וסוף סימן ע"ז:
שנים שהפקידו אצל אחד כו' דין זה כפול לעיל סימן ע"ז ס"י ע"ש: ומ"ש ובא אחד מהן ליטול את שלו כו' פי' אם יאמר תן לי החצי פקדון שהוא חלקי אין שומעין לו וכמ"ש הרא"ש והר"ן בפי' אותו הירושלמי על מ"ש שם וכיחש בעמיתו פרט למכחיש באחד מהשותפין ע"ש: אינו רשאי ליתן לך בס"י כתוב איני חייב ליתן לך וגירסת הספרים שלנו נראה יותר דהא אף אם רצה הנפקד ליתן ויתייאש נפשו דאם יתבענו חבירו שיסלקנו במעותיו אינו רשאי דהרי חבירו מצי למטען ניחא לי טפי בשלי מבתשלומין ולשון הרא"ש שם הוא אינו חייב ואינו רשאי: ואם מודה הנפקד יותן לזה ר"ל שורת הדין נותן שינתי לזה שתובעו וצריך ליתנו לו: ואי כופר ידין על הכל ר"ל אין לו להתנצל כי היום ומחר יתבענו גם השני דכיון שהוא בעיר ולא בא אינו יכול לתבעו נמצא מה שטוען עמו השני צריך לקבלו וע"ל ס"ס קכ"ב ובסימן קע"ז:
נחלת הכלל · Tur Choshen Mishpat: Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור חושן משפט סימן רצ״ט, מתוך חלק חושן משפט. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
