זְבָחִים ח׳ · ד׳
בכור שנתערב בפסח שניהן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כבכור ר"ש אומר זה ישחט לשום מה שהוא וזה ישחט לשום מה שהוא שניהם יאכלו כפסח וכמנין של פסח. מעשר שנתערב בפסח שניהם ירעו עד שיסתאבו וימכרו כמעשר ר"ש אומר זה ישחט לשום מה שהוא וזה ישחט לשום מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח. הבכור והמעשר ר"ש אומר זה לשום מה שהוא וזה ישחט לשום מה שהוא ושניהם יאכלו כאחד מפני שמתן דמם שוה ולא הודו חכמים לר"ש שמביא קדשים לבית הפסול. בד"א בזמן שנתערבו חיין אבל בזמן שנתערבו שחוטין יאכלו כחמור שבהן נתערבו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה.
על ההלכה הזו
תוספתא זְבָחִים ח׳ ד׳, מתוך מסכת זְבָחִים שבסדר קדשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
