זְבָחִים י״ב · ח׳

ואלו הן שבמיתה האוכל טבל וזר שאכל תרומה וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וזר וטבול יום מחוסר בגדים ומחוסר כפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים ופרועי ראש ושתויי יין ששמשו כולן במיתה. אבל ערל ואונן ויושב הרי אלו באזהרה בעל מום במיתה דברי רבי וחכ"א בלא תעשה הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכ"א בלא תעשה אלו חייבין עליהן מיתה זרק את הדם לפנים ולפני לפנים המוצה בעוף מקטיר על גבי מזבח והמנסך שלשת לוגין מים ושלשת לוגין יין בחוץ הרי אלו חייבין מיתה. אבל הקומץ והמקבל והמהלך קבל הזר קבל הפסול קבל בשמאלו קבל בכלי חול נתן את הניתנין למטה למעלה ואת הניתנין למעלה למטה את הניתנין בפנים בחוץ ואת הניתנין בחוץ בפנים או ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן הרי אלו בלא תעשה.

על ההלכה הזו

תוספתא זְבָחִים י״ב ח׳, מתוך מסכת זְבָחִים שבסדר קדשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.