יוֹמָא א׳ · ו׳
מצות כהן גדול להיות גדול מאחיו בנוי בכח בעושר בחכמה [ובמראה] אין לו מנין שיגדלוהו אחיו [שנאמר] (ויקרא כ״א:י׳) והכהן הגדול מאחיו שיגדלוהו אחיו אמרו עליו על פינחס איש חבתה שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו אחריו גזברין ואמרכלין ומצאוהו כשהוא חוצב ומלאו [אחריו] את המחצב דנרי זהב א"ר חנניא בן גמליאל [לא] סתת היה והלא חתנינו היה ומצאוהו כשהוא חורש כמה שנאמר באלישע (מלכים א י״ט:י״ט) שנים עשר צמדים והוא בשנים העשר משרבו מלכים [התקינו] להיות מעמידין כהנים [והיו מפרישין] אותם בכל שנה ושנה.
על ההלכה הזו
תוספתא יוֹמָא א׳ ו׳, מתוך מסכת יוֹמָא שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
