יְבָמוֹת א׳ · ג׳
אע"פ שנחלקו ב"ש [כנגד ב"ה] בצרות [ואחיות] ובספק אשת איש ובגט ישן [והמקדש את האשה] בשוה פרוטה [והמגרש] את אשתו ולנה עמו בפונדק לא נמנעו ב"ש לישא [נשים] מב"ה ולא ב"ה מב"ש אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנא' (זכריה ח׳:י״ט) האמת והשלום אהבו. אע"פ שאלו אוסרין ואלו מתירין לא נמנעו עושין טהרות אלו ע"ג אלו לקיים מה שנא' (משלי כ״א:ב׳) כל דרך איש זך בעיניו ותוכן לבות ה' רש"א מן הספק לא היו נמנעין אלא מן הודאי לעולם הלכה [כדברי ב"ה הרוצה] להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי ב"ש וכחומרי ב"ה [על זה נאמר] (קהלת ב׳:י״ד) הכסיל בחושך הולך התופס קולי ב"ש וקולי ב"ה רשע [אלא] אם כדברי ב"ש כקוליהן וכחומריהן [אם] כדברי ב"ה כקוליהן וכחומריהן.
על ההלכה הזו
תוספתא יְבָמוֹת א׳ ג׳, מתוך מסכת יְבָמוֹת שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
