תְּרוּמוֹת ד׳ · י״א
היה הולך להפריש תרומה בשעת הפרשתו אמר הרי זה מעשר ראשון הרי זה מעשר ראשון היה הולך להפריש מעשר ראשון בשעת הפרשתו אמר הרי זה מעשר שני ה"ז מעשר שני היה הולך להפריש מעשר [שני] בשעת הפרשתו אמר הרי זה מעשר עני הרי זה מעשר עני נתכוין לומר מעשר שני ואומר מעשר עני מעשר עני ואומר מעשר [ראשון] לא אמר כלום מעשר ראשון ואמר מעשר שני [דבריו קיימים] ר"י אומר אם לשום מעשר עני מתכוין לא אמר כלום אי משום שני [לראשון] דבריו קיימין.
על ההלכה הזו
תוספתא תְּרוּמוֹת ד׳ י״א, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
