סֻכָּה ג׳ · ד׳

שני ספלים של כסף היו [בראשו של מזבח] אחד של מים ואחד של יין מערבי של מים [הרי דרך] הרגילה [למזרחי] של יין עירה של מים בתוך של יין או של יין בתוך של מים יצא רבי יהודה אומר של סיד היו אלא [שהיו משחירין] מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין שבהן יורדין [לסיוון שבנאו משבנה שלמה את ההיכל הן יורדין לשית ומבקעין אותו] ונבלעין בתוכו שנאמר בקדש הסך שעשה לו [המקום] שיבלע בקדושה רבי יוסי אומר [שית היה נקוב לתהום] שנאמר (ישעיהו ה׳:א׳) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו [וגו'] ויעזקהו ויסקלהו [ויטעהו שורק] ויבן מגדל בתוכו זה היכל יקב חצב בו זה מזבח וגם יקב [חצב בו זה השית] ר"א בר צדוק אומר לול קטן היה בין [האולם למזבח למערבו של כבש ואחד לששים או] לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש [כעיגולי דבלה מעלין] ושורפין אותו בקדושה שנאמר (במדבר כ״ח:ז׳) בקדש הסך נסך כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה.

הטקסט מוצג עם ניקוד