שְׁבוּעוֹת ו׳ · א׳
כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין שנא' (שמות כ״ב:י׳) ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבל הבעלים שבועה הלזה פטור מלשלם. השכיר נשבע בזמנו ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל ואם יש עדים שתבעו בתוך זמנו אפי' לאחר שנים עשר חדש ה"ז נשבע ונוטל בד"א בזמן שאמר לו נתתי שכרך והוא אומר לא נתת לי אבל אם אמר לו שכרתני והוא אומר לא סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרתי לך המוציא מחבירו עליו הראיה.
על ההלכה הזו
תוספתא שְׁבוּעוֹת ו׳ א׳, מתוך מסכת שְׁבוּעוֹת שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
