היה טוענו מנה ולא היה חייב לו אלא חמשים לא יאמר לו הריני כופר בו בב"ד וכשאצא לחוץ הריני מודה לו שלא אזקק לו לשבועה ת"ל (שמות כ״ג:א׳) לא תשא שמע שוא אל תשמע לדיין דבר שהוא של שוא היה טוענו מנה ע"פ עד אחד וכפר בו לא יאמר לאחר בא אני ואתה ונעידני ונוציא גזילה מתחת ידו ת"ל (שם) אל תשת ידך עם רשע וגו'.