שְׁבִיעִית ז׳ · ה׳

אחד שביעית וא' מעשר שני מחללין אותו על חיה ועוף ועל בהמה בעלת מום בין חיים ובין שחוטין דברי רבי וחכמים אומרים לא אמרו אלא בזמן שהן שחוטין.

על ההלכה הזו

תוספתא שְׁבִיעִית ז׳ ה׳, מתוך מסכת שְׁבִיעִית שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.