רֹאשׁ הַשָּׁנָה א׳ · ט״ז
מאימתי משיאין על החדש לאור עבורו כיצד חל להיות ערב שבת ושבת משיאין עליו למוצאי שבת ואם בא בזמנו משיאין עליו ואם לאו אין משיאין עליו על כל ראשי חדשים היו משיאין משואות אמר אחד לפניה [ראיתיו] לא אמר כלום לאחריה דבריו קיימין לצפונה לא אמר כלום לדרומה דבריו קיימין אחד אומר [ראיתיו] גבוה שתי מרדעות ואחד אומר שלשה עדותן קיימת אחד אומר שלשה ואחד אומר חמשה אין מצטרפין זה עם זה אבל מצטרף הוא עם אחרים אחד אומר ראיתיו מוטה וא' אומר ראיתיו זקוף אין מצטרפין זה עם זה אבל מצטרף הוא עם אחרים ראיתיו חציו בענן לא אמר כלום חציו [בעשיש] לא אמר כלום חציו במים [דבריו קיימים] ר"א בר צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים וכן היה ר"א בר צדוק אומר אין השלוחין יוצאין לסוריא עד שישמעו מפי בית דין למחר.
על ההלכה הזו
תוספתא רֹאשׁ הַשָּׁנָה א׳ ט״ז, מתוך מסכת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
