פְּסָחִים י׳ · ד׳
השמש [מכביש בבני מעים] ונותן לפני האורחין [אע"פ] שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (ירמיהו ד׳:ג׳) נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים המקרא את ההלל הם הולכין אצלו [וקוראין] והוא אין הולך אצלם המקרא את בניו ובנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן במקום שעונים באיזה מקום הוא עונה הגיע לברוך הבא [אומר] עמהן בשם ה' הגיע לברכנוכם [אומר] עמהן מבית ה'.
על ההלכה הזו
תוספתא פְּסָחִים י׳ ד׳, מתוך מסכת פְּסָחִים שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
