פֵּאָה ב׳ · י׳
[נכרי] שמת ובזבזו ישראל את נכסיו המחזיק במחובר לקרקע חייב בכל בתלוש מן הקרקע פטור מן הכל החזיק בקמה פטור [מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה וחייב] במעשרות.
על ההלכה הזו
תוספתא פֵּאָה ב׳ י׳, מתוך מסכת פֵּאָה שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
