אֹהָלוֹת י׳ · ג׳

פיטוס שהוא עומד בתוך הבית מן הארץ ועד הקורות אם אין בין פיו לקורות פותי טפח ובין שוליו לארץ פותי טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס. אם יש בין פיו לקורות פותי טפח ובין שוליו לארץ פותי טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טמא. היה פיו צר ואין בין הוגנו לקורות פותי טפח ה"ז מציל ואם לאו אינו מציל עד שיהא מהוגנו פותי טפח. היה שוליו חדין ואין בין שוליו לארץ פותי טפח ה"ז מציל ואם לאו אינו מציל עד שיהא בשוליו פותי טפח. היתה כוורת פחותה פקוקה בקש אפי' גבוהה מן הארץ אמה הרי זו מצלת.

על ההלכה הזו

תוספתא אֹהָלוֹת י׳ ג׳, מתוך מסכת אֹהָלוֹת שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.