נָזִיר ה׳ · ד׳

שאלו את רבי שמעון הרי שהיה נזיר ומצורע מהו שיגלח תגלחת אחת ותעלה לנדרו ולצרעתו אמר להן אין מגלח אמרו לו למה אמר להם אלא זה מגלח להעביר שער וזה מגלח להעביר שער יפה [אתה אומר] אלא נזיר מגלח להעביר שער ומצורע מגלח לגדל שער אמרו לו אף אנו אומרין לא תעלה לו בימי גמרו תעלה לו בימי ספרו אמר להם אילו זה מגלח לאחר ביאת מים וזה מגלח לאחר ביאת מים יפה [את אומר] אלא נזיר מגלח לאחר ביאת מים ומצורע מגלח קודם ביאת מים אמרו לו אף אנו אומרים לא תעלה לו [טהור תעלה לו בטמא] אמר להם אילו מגלחים לאחר דמים יפה אתם אומרים אלא נזיר מגלח לאחר דמים ומצורע מגלח לפני דמים אמרו לו תיקון הדבר לא תעלה לו [בימי גמרו לא תעלה לו בימי ספרו לא תעלה לו בטהור לא תעלה לו בטמא נזיר שנצטרע ומצורע שנזר מגלח תגלחת אחת על שתיהן] <ס"א אבל אם היה נזיר מגלח תגלחת אחת על שתיהן>.

על ההלכה הזו

תוספתא נָזִיר ה׳ ד׳, מתוך מסכת נָזִיר שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.