מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ · ט״ו
היה עובר ממקום למקום ובידו מעות אם עתיד לחזור למקומו מחללן כשער מקומו ואם לאו מחללן [בשויהן כשער] אותו מקום.
על ההלכה הזו
תוספתא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ ט״ו, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.