מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ · ט״ו

היה עובר ממקום למקום ובידו מעות אם עתיד לחזור למקומו מחללן כשער מקומו ואם לאו מחללן [בשויהן כשער] אותו מקום.

הטקסט מוצג עם ניקוד

על ההלכה הזו

תוספתא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ ט״ו, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.