מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ב׳ · י״ח
מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה ובין שנטמא בולד הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ בש"א הכל יפדה ויאכל בפנים ובה"א הכל יפדה ויאכל מבחוץ חוץ משנטמא באב הטומאה דברי ר"מ ר' יהודה אומר בש"א הכל יפדה ויאכל בפנים חוץ מה שנטמא באב הטומאה בחוץ ובה"א הכל יפדה ויאכל בחוץ חוץ מה שנטמא בולד הטומאה מבפנים ר"א אומר נטמא באב הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ יפדה ויאכל בחוץ נטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ יפדה ויאכל בפנים ר"ע אומר נטמא בחוץ בין באב הטומאה בין בולד הטומאה יפדה ויאכל בחוץ נטמא בפנים בין באב הטומאה בין בולד הטומאה יפדה ויאכל בפנים אמר ר"ש בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שנטמא באב הטומאה בחוץ שיפדה ויאכל בחוץ ועל שנטמא בולד הטומאה בפנים שיפדה ויאכל בפנים על מה נחלקו על שנטמא באב הטומאה בפנים ובולד הטומאה בחוץ שב"ש אומרים נפדה במקום ויאכל במקום וב"ה אומרים נפדה במקום ויאכל בכל המקומות.
על ההלכה הזו
תוספתא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ב׳ י״ח, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.