היתה שדהו זרועה חטין ונמלך לזרעה שעורין לא יזרע עד שיופך לא [הפך ימתין] עד שתתלע עד כמה היא מתלעת עד [מקום] שישהה שלשה ימים במקום הצינה [ג' חדשים] אבל לא במקום הגריד [שמקצת] היום ככולו אין מחייבין אותו להיות חריש דק אלא חורש חריש גסה כתלומי הרביעה רבן שמעון אומר זנב הסוס היתה נקרית סוף עפרה נוגע בעפרה של זו אם צימחה והוריד לתוכה בהמה וליקטתו הרי זה מותר.