כְּתֻבּוֹת ז׳ · ט׳
האומר לחבירו קדש לי בתך זו ע"מ שאין בה מומין אמר לו בתי זו חולה היא שוטה היא נכפית היא משועממת היא היה בה מום אחד מהן וסנפה בין המומין הרי זה מקח טעות מומין הללו ומום אחר עמהן אין זה מקח טעות מודים חכמים לרבי מאיר במומין שדרכן להוולד עמה שאע"פ שהיא אצל בעלה אביה צריך להביא ראיה כנסה סתם ונמצאו בה מומין ונדרים הרי זה יקיים.
הטקסט מוצג עם ניקוד
על ההלכה הזו
תוספתא כְּתֻבּוֹת ז׳ ט׳, מתוך מסכת כְּתֻבּוֹת שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.