כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ז׳ · ד׳

קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות והאסל שיש בו בית קבול מעות וקנה עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בה בית קבול מזוזה ומרגליות כולו אינו טמא אלא המשמש את הצורך ועל כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר עכשיו מלמד אני את הרמאין לרמות אם לא אומר עכשיו אני מונע את התלמיד ומטמא את הטהרות דבר אחר שלא יהו הרמאין אומרין אין חכמים בקיאין במעשיהן. מפני מה תחתית של צורפי זהבים טמאה מפני שמכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה ואם התקינה להיות מכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה ואם התקינה להיות מכניס לתוכה גרוטאות <הכל מודין> שהיא טמאה. משחזת שיש בה בית קבול שמן ופנקס שיש בה בית קבול שעוה כולן אין טמא אלא המשמש את הצורך. מחצלת מאימתי מקבלת טומאה משיחסם ויקנב ר' יהודה אומר משיקשר ראשי המעדנין שלא היו דבלולין יוצאין הימנה כל שלצורך המעדנין טמאה כל שלא לצורך המעדנין טהורה. שפופרת [הקנה] מאימתי מקבלת טומאה משיחסם ויקנב ר' יהודה אומר משיוציא את הזכר מתוכה הקרן מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה רבן שמעון בן גמליאל אומר משיוציא את הזכר מתוכה. הקרויה. מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה רבן שמעון בן גמליאל אומר משיוציא את בני מעיין מתוכה וכולן שמצאן חתוכין ומנוקבין טמאין מצא גולמיהן טהורין בידוע שאינן כלים.

על ההלכה הזו

תוספתא כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ז׳ ד׳, מתוך מסכת כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.