כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ג׳ · ו׳

מגריפה שניטל פיה ונשתייר בה כמלא הסיט על פני כולה טמאה. ניטלה כולה. א"ר נתן בן יוסף בזו בית שמאי מטמאים ובית הלל מטהרין. האיזמל של דיקני טמא בפני עצמו כשהוא מחברו חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה. מחט של מוכסין שניטל עוקצה טמאה מפני חודה נטלה חודה טמאה מפני עוקצה. נחלקה לשנים אם משמשת מעין מלאכתן ראשונה טמאה ואם לאו טהורה. הסייף והסכין שהעלו חלודה טהורים שפן והשחיזן חזרו לטומאתן ראשונה. שפופרת של זהבין ושל זגגין ושל נפחין ושל עושה זכוכית שנחלקה לארכה טהורה לרחבה אם משמשת מעין מלאכתה ראשונה טמאה אם לאו טהורה. כלבוס של ספרים ושל רופאין ושל עושי [כלי] זכוכית שנחלקה לשנים טהורה ושל נפחים שנחלקה לשנים טמאה מפני שהיא כתחילה חותה בה את הגחלים ועכשיו חותה בה את הגחלים רשב"ג אומר מפני שהוא כתחלה מנקב בה את הגחלים ועכשיו מנקב בה את הגחלים אנגיסטור טמא נחלק לשנים טהור דיופי טמא נחלק לשנים טהור. המסמרות והסניפין שבו חיבור לטומאה ולהזאה.

על ההלכה הזו

תוספתא כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ג׳ ו׳, מתוך מסכת כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.