כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא י״א · ה׳

הסדינין והסגוסין שנתנן בארץ להיות מהלך עליהן קבעו במסמר טמא עשאן לחפות בהן זיזין ועמודים כתלים וחלונות מטמאין טומאת אוהלין ואם היתה מחצלת הרי זו טהורה אין לך היוצא מן העץ מטמא טומאת אוהלין אלא פשתן בלבד. מחצלת שעשאה לאוהלין וחשב עליה לשכיבה טהורה עשאה לשכיבה וחשב עליה לאהלין עד שלא קשר ראשי המעדנין טהורה משקשר ראשי המעדנין טמאה דר"מ ר' יהודה אומר מטמאת ומטהרת אפי' י' פעמים ביום כיצד התירה וקשרה טמאה מטמאת ומטהרת אפי' י' פעמים ביום. נחלקה לאורכה טהורה לרחבה ונשתיירו בה שלשה מעדנין שהן ו' טפחים בין מעדן למעדן טפח מכאן וטפח מכאן טמאה פחות מכן טהורה ואם מתחלה עשאה לכך אפי' פחות מכן טמאה ר' נתן אומר שירי מחצלת שבעה טפחים ושירי המפץ ששה טפחים.

על ההלכה הזו

תוספתא כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא י״א ה׳, מתוך מסכת כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.