כֵּלִים בָּבָא קַמָּא ד׳ · ג׳

תנור שהסיקו להיות צולה בו טמא. להיות טומן בו אונין של פשתן טהור שאינו עושה מלאכה בגופו. תנור שהסיקו עד שלא נגמרה מלאכתו ר' יהודה אומר טהור א"ר יהודה זה היה מעשה בתנורי כפר סוגגא והיה רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין מפני מה מוסף תנור של נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו שפוד של צלי ורבי יהודה אומר מפני שהוא תולה יורד בשפוד ונותנה עליו רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי יוחנן הסנדלר מוסף תנור טפח מוסף יורה של שולקי זיתים טפחיים ואינו מטמא באויר אלא כנגד המוסף ומאימתי הוא מטמא משיתחיל לשולקו.

על ההלכה הזו

תוספתא כֵּלִים בָּבָא קַמָּא ד׳ ג׳, מתוך מסכת כֵּלִים בָּבָא קַמָּא שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.