גִּטִּין א׳ · י״א

האומר תן מנה לפלוני שאני חייב לו [תן מנה זו לפלוני פקדון שיש לו בידי] הולך מנה [זו] לפלוני פקדון שיש לו בידי [אם רצה לחזור לא יחזור וחייב באחריותו עד שיקבל את שלו הולך מנה זו לפלוני] תן מנה [זו] לפלוני <הולך מנה זו לפלוני> הולך שטר מתנה [זו] לפלוני תן שטר מתנה לפלוני אם רצה [לחזור יחזור] הלך ומצאו שמת יחזור לנותן אם מת מחזיר ליורשיו התקבל מנה זו לפלוני זכי במתנה זו לפלוני התקבל שטר מתנה זו לפלוני זכי בשטר מתנה זו לפלוני אם רצה לחזור לא יחזור הלך ומצאו שמת [יחזור לנותן לו] ואם לאחר מיתה יחזור [ליורשים שאין זכין למת אחר מיתה] שא מנה [זו] לפלוני טול מנה [זו] לפלוני יהא מנה [זו] לפלוני בידך [ומת אם רצו יורשים לכופו אין יכולין] ואין צריך לומר באומר [זכי] לו ובאומר התקבל לו.

על ההלכה הזו

תוספתא גִּטִּין א׳ י״א, מתוך מסכת גִּטִּין שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.