עֵרוּבִין ז׳ · ט׳
אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות [ואחד חלון שבין שתי עליות] וא' חלון שבין שני גנות וא' חלון שבין שני דיורין וגשרים ונפשות ורשות הרבים המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין יתר על כן אמר ר' יהודה [שתי חצירות זו כנגד זו ברשות הרבים נותנין] לחי מכאן ולחי מכאן או קורה [מכן וקורה מכן ומערבין ונושאין ונותנין באמצע וחכמים אומרים] אין מערבין רה"ר בכך מודין חכמים לר' יהודה במעשה [גינסר שזה פותח] דלת קרפיפו [וסותם] רה"ר וזה [פותח] דלת קרפיפו [וסותם] רה"ר שמערבין ונושאין ונותנין באמצע שכל מחיצה [שנעשית] לשבת בין אנוסין בין שוגגין בין מוטעין בין מזידין ה"ז מחיצה החזירו [פתחים] למקומן חזרו לאיסורן חצר שגגותיה מבוצרין כל אחד ואחד רשות לעצמו.
על ההלכה הזו
תוספתא עֵרוּבִין ז׳ ט׳, מתוך מסכת עֵרוּבִין שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
