עֵרוּבִין ב׳ · י׳

שרשי אילן [שהן גבוהין] מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים אע"פ [שהן שוין לארץ מרוח אחת לא ידרוס ויעבור עליהן ממקום למקום ולא] ישב עליהן [ולא יסמוך עליהן] לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין [נסמכין באילן ולא יעלה לאילן] מבעוד יום כדי שתחשך וישב שם כל [אותו] היום אחד אילן ואחד כל [הבהמה] אבל [שיח] בור ומערה וגדר [מטפס ועולה מטפס ויורד ואפי'] מאה אמה.

על ההלכה הזו

תוספתא עֵרוּבִין ב׳ י׳, מתוך מסכת עֵרוּבִין שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.