בְּרָכוֹת ג׳ · ד׳
הוא אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו כל שרוח עצמו נוחה <הימנו> בשלו סימן יפה לו אין רוח עצמו נוחה בשלו סימן רע לו.
על ההלכה הזו
תוספתא בְּרָכוֹת ג׳ ד׳, מתוך מסכת בְּרָכוֹת שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
