בָּבָא מְצִיעָא ט׳ · א׳
השוכר את השדה מחבירו והיה בה תבואה לקצור ענבים לבצור זיתים למסוק הרי אלו שמין אותה ושמין לו. תבואה קצורה ענבים בצורות זיתים מסוקין אין שמין לו הניחה ויצא והיה בה תבואה לקצור ענבים לבצור זיתים למסוק הרי אלו שמין לו כיצד שמין לו אם היה שכיר נותנין לו לפי שכירותו קבלן לפי קבלנותו.
על ההלכה הזו
תוספתא בָּבָא מְצִיעָא ט׳ א׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
