בָּבָא מְצִיעָא ז׳ · ב׳

השוכר את הספינה ופרקה עליו באמצע הנמל אין לו עליו אלא תרעומת. השוכר את הפועל ומת לו מת או שאחזתו חמה הרי אלו שמין לו כיצד שמין לו אם היה שכיר חדש נותנים לו לפי שכירותו קבלן נותנים לו לפי קבלנותו. השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם. השוכר את הפועל להביא קנים ודקרנים לכרם והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם. השוכר את הפועל להביא ענבים ותפוחים ודרמסקנות לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו שכרו משלם.

על ההלכה הזו

תוספתא בָּבָא מְצִיעָא ז׳ ב׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.