עֲבוֹדָה זָרָה ו׳ · ב׳
הלוקח גרוטאיות מן העובד כוכבים ומוצא בהן עבודת כוכבים נוטלה ומשליכה והשאר הרי זה מותר. עבודת כוכבים עד שלא באת לרשותו אומר לעובד כוכבים ומבטלה שהעובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים בין שלו בין של חבירו בין עובדה בין שאינה עובדה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ישראל שעשה עבודת כוכבים אסורה אע"פ שלא עבדה לפיכך אין יכול לבטלה. עובד כוכבים שעשה עבודת כוכבים מותרת עד שתעבד לפיכך יכול לבטלה רבי אומר משם ר' יעקב אם עשאה לישראל מתחלה אין יכול לבטלה. עובד כוכבים שמכר עבודת כוכבים לעובדיה אסורה שלא לעובדיה מותרת לוה עליה נפלה עליה מפולת שטפה נהר או שנטלוה ליסטין או שהניחוה בעליה כגון מלחמתו של יהושע אם עתידין הבעלים לחזור עליה אסורה ואם לאו מותרת בימסיות שהעמידו עובדי כוכבים בשעת הגזירה אע"פ שעברה הגזירה הרי אלו אסורות וכל עבודת כוכבים שביטלוה עובד כוכבים יכול תהא אסורה ת"ל (דברים ז׳:כ״ה) פסילי אלהיהם תשרפון באש את שנוהג בו משום אלוה אסור ואת שאינו נוהג בו משום אלוה מותר ושל ישראל בין שנהג בו לשם אלוה בין שלא נהג בו לשם אלוה אסור כיצד מבטלה רבי מאיר אומר עד שיכה בקורנס ויחבל ר' שמעון אומר אפילו רואה סטרה ונפלה הרי זו בטילה וחכמים אומרים עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים [ר'] שמעון בן מנסיא אומר עבודת כוכבים של ישראל אין לה בטילה עולמית בימוס שנפגם רובו הרי זה מותר מזבח שנפגם רובו אסור עד שינתץ.
על ההלכה הזו
תוספתא עֲבוֹדָה זָרָה ו׳ ב׳, מתוך מסכת עֲבוֹדָה זָרָה שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
