מדרש תנחומא · וַיֵּרָא · סימן ח׳

‎וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב כָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת (יחזקאל יח, לב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה (תהלים ה, ה). וְאוֹמֵר: חַי אֲנִי נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹקִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע (יחזקאל לג, יא). וּבַמֶּה חָפֵץ? לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ (ישעיה מב, כא). תֵּדַע לְךָ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַבְּרִיּוֹת חוֹטְאִין וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו וְהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶן, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה? חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ לָהֶן סַנֵּגוֹר שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶן זְכוּת וְנוֹתֵן שְׁבִיל לִפְנֵי הַסַּנֵּגוֹר. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּימֵי יִרְמְיָה שֶׁאָמַר, שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ (ירמיה ה, א).

וְכֵן כְּשֶׁחָטְאוּ הַסְּדוֹמִיִּים גִּלָּה לְאַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶן זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי, מִיַּד הִתְחִיל אַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶן סַנֵּגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. וְאֵין וַיִּגַּשׁ אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (מלכים א יח, לו).

הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע, מַהוּ? אָמַר לוֹ: דָּבָר קָשֶׁה. בָּשָׂר וָדָם הָאַף סוֹפֶה אוֹתוֹ, שֶׁמָּא אַף אַתָּה כֵּן תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה דָן אֶת הָרָשָׁע כָּךְ אַתָּה דָן אֶת הַצַּדִּיק, תָּם וְרָשָׁע אַתָּה מְכַלֶּה, חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת. חֲלָלָה כְּתִיב, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה (ויקרא כא, ז). לֹא חוֹל הוּא לָךְ, כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפְלָגָה, אֶתְמְהָה. אֵין דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁלָּךְ.

מֵעֲשׂת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא כַּדָּבָר, לֹא זֶה וְלֹא כָמוֹהוּ. הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם, פָּתַח וְהָלַךְ מֵחֲמִשִּׁים וְעַד עֲשָׂרָה, שֶׁעֲשָׂרָה יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶן לְכַלּוֹת אֶת הַפֻּרְעָנוּת. כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצָא, וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה וְגוֹ'. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה.

רְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי בְנֵי אָדָם עוֹמְדִין וּמְסִיחִין, בִּקְשׁוּ לְהִתְפָּרֵשׁ זֶה מִזֶּה, הַקָּטֹן נוֹטֵל רְשׁוּת מִן הַגָּדוֹל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁדִּבֵּר עִם אַבְרָהָם וּבִקֵּשׁ לְהִתְפָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ, כִּבְיָכוֹל הוּא נָטַל רְשׁוּת מִן אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ ה'. אֵימָתַי? כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר, וְאַחַר כָּךְ וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

מִיָּד, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב. וְהַשְּׁלִישִׁי הֵיכָן הָלַךְ? לֹא כָךְ כְּתִיב: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. אֶלָּא בָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן בְּשָׁלֹשׁ שְׁלִיחוּיוֹת נִשְׁתַּלְּחוּ. הָאֶחָד בָּא לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה וְאָמַר לָהּ: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ. עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ וְנִסְתַּלֵּק. הַשֵּׁנִי הָלַךְ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ'. נָשָׂאנוּ פָנֶיךָ הָפְכֵּנוּ אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן. וְאֶחָד לְהַצִּיל אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ וְנִסְתַּלֵּק.