מדרש תנחומא · מִשְׁפָּטִים · סימן ג׳

‎וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה, פּוֹסֵל הָרִאשׁוֹנִים. וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָאַחֲרוֹנִים וְעַל הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַח, כַּדַּעַת הַזּוֹ אַתָּה פּוֹתֵר אֶת כֻּלָּם. וְאַף כָּאן, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁמּוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַח, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְגוֹ' (שמות טו, כה) לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

מִנַּיִן לְבַעֲלֵי דִּינִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין זֶה עִם זֶה שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֻמּוֹת דָּנִין אוֹתוֹ הַדִּין כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאָסוּר לְהִזְדַּקֵּק לִפְנֵיהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּנִּיחַ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹלֵךְ לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּפַר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי כֵן כָּפַר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים (דברים לב, לא). מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא לְבַקְּרוֹ. אָמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ: הַאֲכִילוּהוּ וְהַשְׁקוּהוּ כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה, אַל תִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ כְּלוּם. נִכְנַס אֶל אַחֵר, אָמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ, הִזָּהֲרוּ שֶׁאַל יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי וְאַל יִשְׁתֶּה דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה אָמַרְתָּ לֶאֱכֹל כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, וְלָזֶה אַתְּ אוֹמֵר: אַתְּ אוֹמֵר, אַל יֹאכַל. אָמַר לָהֶן: הַחוֹלֶה הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ שֶׁל חַיִּים. לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי לָהֶם אַל תִּמְנְעוּ לוֹ כְּלוּם, בֵּין יֹאכַל וּבֵין לֹא יֹאכַל, יָמוּת. אֲבָל זֶה שֶׁהוּא שֶׁל חַיִּים, אָמַרְתִּי אַל יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי, שֶׁלֹּא יַכְבִּיד אֶת חָלְיוֹ. וְכֵן חֻקּוֹת הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא (ירמיה י, ג). וּכְתִיב: וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם (יחזקאל כ, כה). אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַתִּי לָהֶם מִצְוֹת וְחֻקִּים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם (ויקרא יח, ה).

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם עֲשִׂיתֶם אַתֶּם אֶת הַדִּין וְאֵין אַתֶּם מִזְדַּקְּקִין לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶבְנֶה לָכֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֵשְׁבוּ בָּהּ סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְגוֹ' (ישעיה א, כו). וּכְתִיב: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְגוֹ' (ישעיה א, כז) וּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְגוֹ' (ישעיה נו, א).