מדרש תנחומא · בֹּא · סימן ט׳

3 פסקאות. מדרש תנחומא, פרשת בֹּא, מדרש האגדה, בעברית.

מדרש תנחומא · בֹּא · סימן ט׳
פסקה א׳
‎וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס. מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת אַרְבָּעִים פַּרְסָה, וְהָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁמָע מִסֻּכּוֹת. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי אָבָק שֶׁזָּרַק, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וּמִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן קוֹלוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: סֻכּוֹת, אֵלּוּ עֲנָנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה (ישעיה ד, ה). וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא, וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וְגוֹ' (ישעיה ד, ו). לְבַד מִטַּף, קְטַנִּים וְנָשִׁים. וַיֹּאפוּ, לָשׁוּ וְלֹא הִסְפִּיקוּ לֶאֱפוֹת עוּגוֹת. וְאֵין עוּגָה אֶלָּא לְשׁוֹן חֲרָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה (מלכים א יז, יג). נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה לָהֶן, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁשִּׁים פְּעָמִים, עַד שֶׁיָּרַד לָהֶן אֶת הַמָּן. וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת וְלַיָּם וְאֵין לָנוּ צֵדָה, מְלַמֵּד, שֶׁהֶאֱמִינוּ. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה, הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ' (ירמיה ב, ב) וּמַה שְׂכָרָן? קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' (ירמיה ב, ג).
פסקה ב׳
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וּכְתִיב: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (בראשית טו, יג). הֲרֵי שְׁנֵי פְּסוּקִים מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה. כֵּיצַד? עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד יִצְחָק, נִגְזְרָה גְּזֵרָה. וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, חִשֵּׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ (בראשית טו, יג). וְאַבְרָהָם חִשֵּׁב מִשְּׁעַת הַגְּזֵרָה. כְּתִיב אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וּכְתִיב וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה (בראשית טו, טז). הָא כֵּיצַד? עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, אֶגְאָלֵם לְדוֹרוֹת. וְאִם לָאו, לְשָׁנִים. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִים שָׁנָה וְגוֹ'. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָם כְּהֶרֶף עַיִן. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְזְרָה גְּזֵרָה וְנִדְבַּר עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַשְּׂרוֹ עַל יִצְחָק. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל מִשִּׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. קֵץ אֶחָד לְכֻלָּם.
פסקה ג׳
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁבּוֹ עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר וְגוֹ' (תהלים פא, ד). הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה, הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ. שִׁמֻּרִים, צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּר בּוֹ בַּלַּיְלָה.

על הסימן הזה

מדרש תנחומא בֹּא סימן ט׳, מתוך מדרש תנחומא על פרשת בֹּא. מדרש תנחומא הוא אחד ממדרשי האגדה הקדומים על חמישה חומשי תורה - דרשות חכמינו על הפסוקים, המבארות את הכתוב בדרך האגדה, המשל והסיפור, פרשה אחר פרשה לפי סדר התורה.
מדרש תנחומא, מהדורת דפוס - נחלת הכלל