מדרש תנחומא · בְּרֵאשִׁית · סימן ג׳

‎וּתְשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ מִמְּתִיבְתָא. שָׁאֲלוּ, הָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר,

וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה הוֹאִיל וּמִסְּתָמָא בְּקִיאִין הֵן, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ,

וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה? הֵשִׁיבוּ, בֵּין לְרַבִי יְהוּדָה בֵּין לְתַנָּא קַמָּא, מְגִלָּה אֵינָהּ נִקְראֵת אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ,

וַהֲכִי קָאֲמַר תַּנָּא קַמָּא, כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. וְהָא

דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית שֶׁכְּבָר פֵּרַשׁ בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.

וּמַאי יוֹם הַכְּנִיסָה? יוֹם הַקְּהִלָּה, דְּאָמַר מַר, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, יוֹם קְהִלָּה לַכֹּל הִיא, דִּכְתִיב: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וְגוֹ', נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וְגוֹ' (אסתר ט, א-ב). נִקְהֲלוּ וְגָזְרוּ תַעֲנִית בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר בַּאֲדָר. אֲבָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם טוֹב הוּא, דִּכְתִיב: וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה (אסתר ט, יז).

וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה לֹא נָחוּ אֶלָּא בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִיכָךְ שׁוּשָׁן וְכָל הַמֻּקָּפִין קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְעוֹשִׂין יוֹם טוֹב. זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ מְגִלָּה נִקְרֵאת וְכוּ',

לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית בַּשַּׁבָּת, שֶׁאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת נַמֵּי אָסוּר, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא אַחַד עָשָׂר בַּאֲדָר.

וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, שֶׁעִקַּר תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים הוּא, וְאָתֵי לְאִמְנוּעֵי מִכְּבוֹד שַׁבָּת, וּכְבוֹד שַׁבָּת עָדִיף מֵאֶלֶף תַּעֲנִיּוֹת, דִּכְבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא, וְתַעֲנִית דְּרַבָּנָן, וְאָתֵי כְּבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא וְדָחֵי תַעֲנִית דְּרַבָּנָן, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר. וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.

וְכֵן פֵּרַשׁ בַּמִּשְׁנָה, כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וּמֻקָּפִין חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּפָרִים מַקְדִּימִים לְיוֹם הַכְּנִיסָה וְכוּ'.

אֲבָל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מְאַחֲרִין לְאַחַר שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֻּרְעָנוּת, לְכָךְ מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.

וּמֵהַנֵּי שְׁמַעְתְּתָא יַלְפִינַן, דְּלָא יַתְבִינַן בְּתַעֲנִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּעִנּוּי הָרְשׁוּת, לֹא צִבּוּר וְלֹא יָחִיד כְּלָל. וְכֵן הִלְכְתָא.