זְכַרְיָה ט׳ · ד׳

הִנֵּ֤ה אֲדֹנָי֙ יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה וְהִכָּ֥ה בַיָּ֖ם חֵילָ֑הּ וְהִ֖יא בָּאֵ֥שׁ תֵּאָכֵֽל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

הָא יְיָ מְתָרֵיךְ לָהּ וְיִרְמֵי בְיַמָא עָתְרָהּ וְהִיא בְּנוּרָא תִּתּוֹקָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יורישנה. יגרשנה מארצה וחיל צבאות עמה יכה בים ר״ל יטביעם במי הים:

והיא. העיר עצמה תשרף באש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

יורישנה. ענין שלוח וגרושין, כמו ויורש ה׳ מפניהם (יהושע כג):

והכה. ר״ל יטביע:

חילה. מל׳ חיל וצבאות עם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הנה ה' יורישנה שתורש מעשרה, והכה את חילה אשר בים, והיא עצמה באש תאכל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל