וְהִכְרַתִּי־רֶ֣כֶב מֵאֶפְרַ֗יִם וְסוּס֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְנִכְרְתָה֙ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֔ה וְדִבֶּ֥ר שָׁל֖וֹם לַגּוֹיִ֑ם וּמׇשְׁלוֹ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִנָּהָ֖ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

וֶאֱשֵׁיצֵי רְתִיכִין מֵאֶפְרַיִם וְסוּסְוָן מִירוּשְׁלֵם וְאִתְבַר תְּקוֹף עָבְדֵי קְרָב מַשִׁירְיַת עַמְמַיָא וִידִין שְׁלָמָא לְמַלְכוּתָא וְיִשְׁלוֹט מִיַמָא עַד מַעַרְבָא וּמִפְּרַת עַד סְיָפֵי אַרְעָא:

והכרתי - שלא היה להם סוס בהיותם תחת מלכות יון.

וטעם מאפרים - הם הבאים מאשור כאשר פירשתי ואמר על זה המלך, שיהיה באחרונה דובר שלום לגוים.

ומשלו - ממשלתו על ים סוף ועד ים פלשתים.

ומנהר - פרת.

עד אפסי ארץ - הוא המדבר שלום לגוים וזה גבול ארץ ישראל. גם אמר בתחלה על זה המלך כי הוא צדיק ועל כן הוא נושע, ושב ואמר לישראל.

הכרתי. אז אבטל רכב וסוס וקשת מלחמה כי לא תהיה אז מלחמה ואין צורך לא לקשת ולא לרכב וסוס:

ודבר שלום לגוים. המלך המשיח לא יכניע את כולם ע״י מלחמה כ״א בדברי שלום יכניעם להיות סרים למשמעתו וזה יהיה העיקר והמלחמה טפלה לו:

ומשלו. ממשלתו תהיה מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס:

ומנהר. היוצא מן העדן שהוא תחלת המזרח:

עד אפסי ארץ. עד סוף המערב:

אפסי. קצות כי בקצה הארץ היא אפס וכלה:

והכרתי, וכן אכרית רכב מאפרים, שהרכב היה מוכן למלחמה, ואכרית סוס מירושלים, כי לא ירכבו על סוס, כי ילכו רגלי לעלות לרגל ודבר טמא לא יבא שם, ונכרתה ממילא קשת מלחמה שלא יצטרכו לקשת כמ"ש ושפט בין הגוים וכו' ולא ישא גוי אל גוי חרב, וז"ש ודבר שלום לגוים, ובכ"ז יהיה משלו מים עד ים היינו מים המזרחי עד ים המערבי, ומנהר היוצא מעדן עד אפסי ארץ מדרום לצפון: