מַשָּׂ֤א דְבַר־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

בארץ חדרך. דרש רבי יהודה בר אלעאי זה משיח שהוא חד לעכו"ם ורך לישראל אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית יהודה בריבי עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש מקום ששמו חדרך ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד (תהלים קלב) א"ל ומה אני מקיים ונבנתה עיר על תלה אמר לו שאין עתידה לזוז ממקומה כך ברייתא שנויה בסיפרי:

מַטַל פִּתְגָמָא דַייָ בְּאַרְעָא דָרוֹמָא וְדַמֶשֶׂק תְּתוּב לְמֶהֱוֵי מֵאַרֲע בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ אֲרֵי קֳדָם יְיָ גְלַן עוֹבָדֵי בְנֵי אֱנָשָׁא אִתְרְעֵי בְּכָל שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל:

משא, חדרך - שם מלכות אדם או שם מלך. ומנוחת המשא תהיה בדמשק, כי שם תתקיים גם זאת הנבואה דביקה בבית שני.

וטעם כי לה' עין אדם - שישובו לעבוד ה' רבים מאנשי דמשק ולסור אל משמעת ישראל, שהיו בירושלם והם יהודה ובנימן ואשר שבו מאשור, ככתוב בעזרא כי שמחם ה' והסב לב מלך אשור.

ולמ"ד לה' - תשרת בעבור אחרת כמ"ם מאל אביך שהיא תשרת בעבור מ"ם אחרת. ואת שדי ומאת שדי וככה הוא וכל שבטי ישראל עיניהם לשם לעבדו ולאשר יורום ישראל.

משא דבר ה׳ בארץ חדרך. נבואת ה׳ תהיה אז גם בארץ חדרך כמו בא״י כי גם היא תהיה אז מא״י:

ודמשק מנוחתו. וגם דמשק תהיה מנוחתו ור״ל שכינת כבודו כי גם היא תהיה מא״י:

כי לה׳ עין אדם וגו׳. ר״ל לפי שאז עין כל אדם לעצמו יצפה לה׳ וגם בהתאסף יחד כל שבטי ישראל ולכן תבוא עליהם הטובה ההיא:

משא. ענין נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה׳:

חדרך. הוא מקום אצל דמשק כן ארז״ל:

משא, נמשך למעלה בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים וכו' יהיה משא דבר ה' בארץ חדרך, אז ימצא דבר ה' והנבואה גם בארץ חדרך שהיא ארץ רחוקה מאד גם שם יהיה משא דבר ה' והיהודי שנמצא שם ישאלו ממנו את דבר ה' שיתפשט אז בכל האומה, (כמ"ש יואל ג׳:א׳ ונבאו בניכם ובנותיכם וכו'), ובדמשק יהיה מנוחתו, מה שעד עתה היתה מנוחתו בירושלים כמ"ש (כי לא באתם עד עתה אל המנוחה וכתיב זאת מנוחתי עדי עד) תתפשט אז עד דמשק, שיהיה קצה גבול הצפוני של א"י כמ"ש ביחזקאל סי' מ"ז, ומבאר הטעם כי לה' עין אדם, שעין כל בני האדם תצפה לה' עם כל שבטי ישראל שהם יצפו לה' בפרטות: