כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י מוֹשִׁ֛יעַ אֶת־עַמִּ֖י מֵאֶ֣רֶץ מִזְרָ֑ח וּמֵאֶ֖רֶץ מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת הָא אֲנָא פָּרֵיק יַת עַמִי מֵאַרְעָא מַדִינְחָא וּמֵאַרְעָא מַעֲלָנֵי שִׁמְשָׁא:

כה, מזרח - בבל ופרס.

ומבא השמש - מצרים ואשור.

מארץ מזרח. להוציאם מארץ מזרח ממקום גלותם:

מבוא השמש. הוא פאת המערב:

מבוא השמש. שקיעת השמש כמו ממזרח שמש עד מבואו (תהילים קי״ג:ג׳):

כה אמר ה' הנני מושיע את עמי מארץ מזרח, הם עשרת השבטים שגלו למזרח, ומארץ מבוא השמש, הם שבט יהודה ובנימן שגלו למערב, עד שלא לבד שלא יגלו אלה שהם בא"י כי יתקבצו אליה גם הנדחים בארבע כנפות הארץ: